נקיון פסח 

פעמיים בשנה, בסוף הקיץ ולפני פסח, מגיע טרקטור גדול וצהוב עם כף גדולה, מין טרקטור כזה שילדים קטנים יכולים שעות להתבונן בו בעבודתו כשהם ממש מהופנטים. הטרקטור הצהוב הזה מגיע לנקות את השדה הגדול שבשכונה, שדה שגובל בחצרות הבתים שלידו. הוא עובד במשך יומיים והרעש גדול ומטריד במשך כמה שעות.
ואז אני נזכרת באפשרות שיש לי להשתמש בתהליך זה כמראה ולומר לעצמי : איזה יופי, הנקיון שהטרקטור הזה עושה, זו הזדמנות בשבילי לראות את הנקיון שנעשה אצלי בפנים. אני מודעת לרעשים ולקולות שם בפנים והנה בא הטרקטור הצהוב ומאפשר לי בסיומו של יום להתבונן על סיומה של תקופה כזו או אחרת, פרק זמן בחיים, מיקום מחשבתי חדש, הבנה חדשה, ריפוי. מרחב נקי של שדה שמאפשר לדברים חדשים משמחים לפרוח בו.
אז הרעש הזה המטריד של הטרקטור הופך למשהו שמח, משהו שמתחיל ונגמר ואחריו התחלה חדשה.
כך אני חשה, כך אני אומרת לעצמי. התחלה חדשה.
כמו את השדה, הבית, המדפים, המגרות, בפנים בתוכי בדיקה ונשימה ארוכה של אנרגית חיים להיזכר מה עוד בקשתי ללמוד, לזכור, להבין ולשחרר.
השדה שוב יצמיח את הצמחים, הקוצים, העשבים, הפרחים שהוא מכיר, הדפוסים שמוטבעים בו מאז היותו שדה, אך אני יכולה כאדם יכולה לבחור לוותר, לשנות ולהצמיח גן אחר בתוכי ואת הגן הפנימי הזה אקח איתי לכל מקום.